אחרי שנים של חיים אינטנסיביים בעמק הסיליקון וברחבי העולם, ולורי ראש חוותה רגע של הארה ששינה את חייה. בשיאה של קריירה מצליחה בהייטק, היא חשה ניתוק עמוק וחיפוש אחר משמעות. ה-7 באוקטובר, יום שזכור לשמצה בהיסטוריה הישראלית, הפך עבורה לנקודת מפנה משמעותית, והוביל אותה להבנה עמוקה לגבי זהותה ושורשיה.

ולורי, יזמת ומנהלת בכירה בתעשיית ההייטק, בילתה שנים רבות בעבודה בחברות מובילות בעמק הסיליקון ובמקומות נוספים בעולם. היא נהנתה מהאתגרים, מהחדשנות ומההזדמנויות שהקריירה שלה הציעה, אך יחד עם זאת, הרגישה תחושת ריקנות וחוסר שייכות. "הרגשתי שזה כמו ליל הבדולח המודרני," היא מספרת, "כאילו כל מה שבניתי בעולם הזה פתאום התפורר."

האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר הדהדו בעולם, אך עבור ולורי הם היוו זעזוע אישי עמוק. היא התבוננה במתרחש בארץ, בקהילה שלה, ובמשפחתה, והבינה שהיא לא יכולה להמשיך לחיות רחוק מהשורשים שלה. הרצון לחזור לארץ, להרגיש חלק מהמדינה ומהתרבות הישראלית, גבר עליה.

ההחלטה לחזור לארץ לא הייתה קלה. ולורי ויתרה על קריירה מצליחה, על חיים נוחים ועל רמת חיים גבוהה, כדי לחזור למקום שבו היא באמת שייכת. היא הבינה שהאושר האמיתי לא נמצא בהצלחה חומרית או בהכרה חיצונית, אלא בתחושת השייכות, בקרבה למשפחה ולחברים, ובחיבור לשורשים.

כיום, ולורי חיה בישראל ומסייעת לאחרים למצוא את הדרך שלהם. היא משתפת את סיפורה האישי ומעודדת אנשים אחרים להקשיב ללב שלהם ולעשות את הצעד הראשון לקראת שינוי אמיתי. "הבית הוא לא רק מקום," היא מסבירה, "הבית הוא תחושה, זה מקום שבו אתה מרגיש בטוח, נאהב ושייך."

המסע של ולורי ראש הוא תזכורת חשובה לכך שהאושר האמיתי נמצא בחיבור לשורשים, בערכים שלנו ובאנשים שאוהבים אותנו. זהו סיפור על גילוי עצמי, על אומץ לב ועל החזרה הביתה.